הקול של רובי ריבלין לא נשמע מספיק בשנה האחרונה. לא במחאה ולא תוך כדי המלחמה. מסיבותיו שלו, הוא בחר שלא.
אבל השבוע נחשפנו מחדש לקולו הייחודי, בפרסומת לשימורי יכין.
הרבה גבות הורמו בתעשייה על המהלך הזה. אמרו שזה לא ״נשיאותי״ ולא מתאים שנשיא לשעבר יעשה מהלך מסחרי שכזה. הם טועים.
ראשית, יכין Yachin ניצחו. אם מדברים עליהם בטורים ובאולפנים, ודנים האם זה בסדר או לא בסדר, הם ניצחו. מעולם מותג שימורים לא קיבל כל כך תשומת לב וחשיפה. בימים בהם המותג Mutti האיטלקי הופך לחביב העם, הם היו חייבים לצאת לקרב תקשורתי משמעותי.
שנית, אף גבה לא הורמה כאשר ריבלין תרם את שמו והפך לנשיא חברת Electreon המוצלחת. שם הוא קיבל הרבה יותר כסף, מיליונים, ו״ניצל״ את מעמדו הנשיאותי לטובת הצלחת חברה מסחרית. למה? כי אנחנו מסתכלים אחרת על שימורים ועל סטרטאפ. האחד היה ציונות, סמל לעבודת האדמה, והשני הוא הציונות החדשה – זאת שסממן ההצלחה שלה הוא היציאה לעולם הגדול.
והדבר השלישי זה התזמון. הקמפיין עלה לקראת פסח בו אנחנו ממלאים את המלאים, אבל גם בשבוע הטרלול האיראני שבו הצטיידנו במלאי חירום נוספים. תזמון מקרי, אבל מושלם לקמפיין.
יכין לימדו אותנו שבבחירת הקול הנכון, אפשר לקבל הרבה יותר חשיפה ועניין מאשר תוכן הפרסומת עצמה, שהיא נראת ומרגישה כמו מחזור של לא מעט פרסומות שנעשו לפניה.
בתמונה: עגבניות אמיתיות. עדיפות על שימורים, בכל מצב.