הזמנתי השבוע כמה נתחים של פילה מהקצביה בשינקין של ישראל אהרוני , לצורך ארוחת ערב בריאה וביתית. הנתחים הגיעו מהר והיו, כמו כל דבר שאהרוני נוגע בו, מצוינים. בעודנו אוכלים, ראינו את הידיעה המרעישה (באמת!) על האישור של משרד הבריאות לשווק בישראל בשר מתורבת. בשר אמיתי לחלוטין שגדל במעבדה ולא בחווה.
מדובר ברעידת אדמה בסולם WD בעולם הקולינרי. המשמעות השיווקית היא אדירה: לראשונה יש בשר ״פרווה״. בשר שהוא לא חלבי אבל גם לא בשרי, והוא פותח בפנינו עולם שלם של אפשרויות שיווק ומכירה.
הבשר החדש הזה, לצד פיתוחים נוספים ודומים למוצרי עוף, דג וחלב, ישנו בשנים הקרובות באופן דרמטי את שוק המזון העולמי. לאט לאט נדרש לבחור האם אנחנו רוצים את המקורי או את המעבדתי. כמו שלמדנו להכיר את ההבדלים המהותיים בין בשר מעובד קפוא לבשר טרי או מיושן איכותי, כך נלמד עולם שלם של מושגים ומשמעויות באכילת הבשר שלנו, ואיתו גם מנות חדשות וחוויות קולינריות.
מותגים שיאמצו את הפתרונות החדשים בשוק, יוכלו לזכות בהובלה של קטגוריות חדשות הנולדות בימים אלו. אם הייתי בהנהלה של כל חברת מזון גדולה או קטנה, הייתי חושב מהיסוד כיצד לשלב את מוצרי המזון החדשים בפעילות שלי.
מותגים שישארו מאחור, יאצלו או להיצמד אל ״הישן והטוב״ בצורה ברורה ומובחנת, או להעלם עם הזמן.
דבר דומה מתרחש גם בשוק היהלומים. יהלומי המעבדה, הזהים באיכותם ליהלומי אדמה, הופכים למקובלים יותר ויותר ויוצרים אתגר חדש: הורדת ערך היהלום עצמו. הרי כל השוק בנוי על ביקוש גבוה והיצא נמוך. השפעת מותגי המעבדה כבר ניכרת, עם ירידה משמעותית במחירי היהלומים, לדעתי לאורך זמן – הדבר גם יוביל לירידה בביקוש, כי מי רוצה משהו הנגיש לכולם?
האם יקרה משהו דומה בשוק המזון? האם הצורך שלנו בבשר איכותי ירד כי הוא כבר לא יהיה מוצר נחשק? האם דווקא הבשר החדש יהפוך להיות היוקרתי והמבוקש? או שמי שיתעקש על נתח מיושן וטוב הוא זה שיהפוך להיות יוקרתי לצד מגישי התחליפים? עוד הדרך ארוכה, אבל אין ספק שיהיה מרתק וטעים.
ובינתיים מוזמנים לקצבייה בשנקין. באמת בשר מעולה.